1הצדיק אבד, ישעיהו שמת.2ואין איש שם על לב, אין אדם מתבונן על הרעות שמיתת הצדיק גורמת לאנשי דורו, וכן אנשי חסד אחרים מתים, בלי שיהיה אדם שיבין כי הצדיק נאסף מפני הרעה, קודם שתבא הרעה, על דרך לא נצמתי מפני חשך איוב כ"ג י"ז.3יבוא שלום, הצדיק נכנש למקום השלום על דרך באו מקדשה, ואנשי חסד שהזכיר למעלה ינוחו על משכבותם, אבל אתם דור עקש ופתלתל דעו כי רעה נגד פניכם.4הלך נכחו, דבק למעלה, יבא שלום מי שהיה הולך בדרך נכוחה, על דרך עיניך לנכח יביטו משלי ד' כ"ה, ויעל העם העירה איש נגדו יהושע ו' כ'.5ואתם קרבו הנה, אחר שאמר כי הצדיק הלך למשכן השלום, התחיל מוכיח את הנשארים שהם רשעים ועובדי אלילים.6בני עננה, ל' ועוננים כפלשתים למעלה ב' ו', כלומר בני מכשפה, ומצינו הכשפים נזכרים אצל הזנות, עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים מ"ב ט' כ"ב, מרוב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים נחום ג' ד'.7זרע מנאף ותזנה, רא"בע ור"דק ורוז' וגיז' פירשו זרע שאביו היה מנאף ואמו זנתה, ור"שי פירש זרע שהזכר מנאף והנקבה זונה, נראה שהוא עושה זרע נפרד, לא סמוך, כדי שלא ידבר בגנות הקדמונים, אך אין לנוס מזה, אחר שאמר בני עוננה, והאמת כי כן המנהג בלה"ק וגם בל' ערבי לומר רשע בן רשע גם על מי שאביו צדיק; והנכון בעיני כדברי דון יצחק זרע של מנאף, וע"כ גם אתה תזנה; וטעם הנאוף והזנות על עבודת האלילים.8על מי תתענגו, הנכון כפירוש רש"י, על מי תשענו בשמחה, מל' והתענג על ה', והכוונה על האלילים, מה הם חשובים אותם שאתם מתענגים בהם? וכן נראה דעת יונתן שתרגם הראשון על, והשני קדם.9על מי תרחיבו פה תאריכו לשון, ומי הוא וכמה הוא גדול האל שאתם מבעטים בו ומלעיגים עליו ועל נביאיו.10הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר, כאלו בעון נולדתם, כלומר הרי אתם כממזרים, וזה ענין זרע שקר, זרע שהוא מתיחס בשקר לבעל אמו, כי איננו אביו, והכוונה בכל זה כי עזבו תורת אבותם ונהפכו כאלו אינם בניהם.11הנחמים באלים, נחמים נפעל משרש יחם, מן ויחמו הצאן, יחמתני אמי.12באלים, ל' אֵלָא, והבי"ת כבי"ת ליחמנה במקלות, והכוונה שתאות המשגל כלומר תאות הזנות, שהיא עבודת האלילים באה להם אצל האילנות, וכמו שמפרש תחת כל עץ רענן, כי בראותם אילן יפה מתאוים לעבוד תחתיו לאלילים. ורוז' וגיז' פירשו באלים כמו באלילים.13שחטי הילדים בנחלים, זובחים בניהם לע"ז, כענין ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול יחזקאל י"ו כ' ובשחטם את בניהם לגלוליהם שם כ"ג ל"ט, ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים תהלים ק"ו ל"ז, ונראה שאין זו שריפת הבנים למולך, אלא זביחה ממש, כי נראה שלא יבוא ל' שחיטה וזביחה על השרפה, ורוז' וגיז' פירשו על השרפה למולך, ומצאנו במלכים ובד"ה כי מנשה העביר את בניו באש.14בנחלים תחת סעפי הסלעים, אולי כן היה משפט הע"ז ההיא שיזבחו לה ילדים בנחלים הם העמקים, ותחת סעפי הסלעים, ואולי היו שופכים דם בניהם בנחל על פני השדה ובין הסלעים, ובמחשבתם שיבואו השדים או האלילים וישתו דמם, כענין ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים ויקרא י"ז ז', את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה שם שם ה'.15סעפי, הפ"א רפה, ועיין מה שהוספתי למעלה בסוף סימן י"ז.16בחלקי נחל חלקך, אחר שהזכיר בנחלים, הזכיר ג"כ מיני עבודה שהיו עובדים לנחלי מים, והתחיל בל' לעג בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך, ומלת בחלקי כמו חַלֻקֵי אבנים ש"א י"ז מ', אמר חלקך ונחלתך הוא בחלוקי הנחל, כלומר חול ואבנים, מקום שלא יזרע ולא יצמיח ואותן האבנים הם הם גורלך, כי בהם בָחַרְתְ לנחלה לך, כלומר את בָחַרְתְ לך החלק הרע אשר אין חפץ בו, והוא עָבְדֵך את האלילים, אשר לא יועילו ולא יצילו, ופירש למה הזכיר המשל הזה, כי גם להם שפכת נסך העלית מנחה, וגם לנחלי מים היית עובדת; ורש"י פירש בחלקי נחל חלקך שירגמו אותך באבני הנחל, ולא יתיישב לפ"ז גם להם שפכת נסך שמדבר עוד על החטא ולא על העונש; ורא"בע רד"ק Grotius Lowth ורוז' פירשו על האבנים הַחֲלָקוֺת שהיו עושים מהן פסילים, אך אבני הנחל קטנות הן מעשות מהן פסילים, ומה צורך לחזור אחר אבני הנחל לעשות מהן פסילים, והלא צריכים לפסול אותן ולעשותן בצורת פסל, ומה תועלת בהיותן חֲלָקוֺת בטבען? וגיז' פירש בעמקים החלקים שאינם נעבדים היית בוחרת לעבוד שם את האלילים, ומלבד כי לא מצאנו חלקי נחל על ההוראה הזאת, הנה לפ"ז מליצת הם הם גורלך אך למותר; והוא מפרש גם להם שפכת נסך, גם שפחת להם נסך, ומפרש להם לאלים שזכר למעלה, וגם כל זה אך למותר, כי אחר שאמר ששחטו להם הילדים, מה צורך להזכיר ששפכו לפניהם נסך? ולודוביקוס De Dieu ואחריו J. G. Bosseck פירשו בחלקי נחל חלקך על עבודת נחלי מים, וגיז' דוחה זה מפני שלא נמצא מזה רמז בכתבי הקדש, אך אין לא ראינו ראיה.17בחלקי נחל חלקך, לשון הנופל על הלשון.18העל אלה אנחם, אשקוט ואנוח ולא אקצוף, וכל ל' נחמה עקרו מנוחת הרוח.19על הר גבה ונשא שמת משכבך, סוף הפסוק פירוש תחלתו, והזכיר משכב על שם שעבודת האלילים נמשלת לניאוף.20ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך, עשית צלמי אלילים לזכרון בבואך ובצאתך בביתך דוגמת וכתבתם על מזוזות ביתך.21כי מאתי גלית ותעלי, נ"ל גלית מן הפעלים המשמשים שמוש תאר הפעל, כמו מהרו שכחו מעשיו, תהלים ק"ו י"ג, וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ארצה בראשית מ"ד י"א, ומלת ותעלי ענין התרחקות, כמו העלו מסביב למשכן קרח במדבר י"ו כ"ד, ואולי הקריאה וַתֵּעָלִי מבנין נפעל, גלית ותעלי, רָחַקְתְּ מעלי בגלוי ובפרהסיא; ורוז' וגיז' פירשו כי מאתי רָחַקְתְּ, וגלית משכבך, ועלית על משכבך, והרחבת משכבך.22הרחבת משכבך, לקבל בו רבים.23ותכרת לך מהם, המפרשים כלם פירשו ותכרתי לך ברית עם קצת מהם, וגיז' מודה כי קשה הדבר שיבא ל' כריתת ברית בלא את, עם או לְ אחריו גם מלת לך יתרה ואין כמוה בל' כריתת ברית, גם מלת מהם קשה, וגם למה יאמר שכרתה ברית עם קצת האלילים ולא עם כלם? ואני אומר שהוא מל' ולא נכרית מהבהמה מ"א י"ח ה', והטעם הרחבת משכבך ושכבת עם כל הבא לידך, עד שחסרו לך נואפים, וזה קרוב לענין מה שכתוב ותזנים וגם לא שבעת יחזקאל י"ו כ"ח, ולפ"ז היה ראוי לנקד וַתַּכְרֵת, ומ"מ יש כאן זרות, כי ותכרת בלא יו"ד בסוף אינו אלא זכר.24אהבת משכבם יד חזית, נ"ל כפירוש רש"י אהבת לשכב עמהם כשראית יד ומקום, כלומר בכל מקום ובכל זמן שנזדמן לך משכבם, אהבת אותו ולא נכלמת.25יד, ל' מקום, וכאן ענינו כפירוש רש"י aise.26מהם, משכבם, הכנוי חוזר על הדודים, ואם לא פרָשו.27ותשרי למלך בשמן, נ"ל כי מאחר שהמשיל העם החוטא לאשה זונה, אמר שהיא הולכת לקדם פני המלכים מרוקחת בשמן טוב וכל מיני מרקחות, וזה סימן לחזק מצחה מצח אשה זונה אשר לא תכלם מפני כל; ובמלת מלך יש ג"כ רמז לאלילים עיין למעלה ל"ז י"ג, ומלת למלך נ"ל ענינה לכל מלך, כמו לַיום שענינו לכל יום, לַדור לכל דור.28ותשרי, ל' הליכה, וכן בל' ערבי, ומזה תשורי מראש אמנה, ומזה שיירה רד"ק.29ותשלחי צריך עד מרחק, להביא לך דודים.30ותשפילי לשלוח עד שאול, דרך הפלגה, אם במעמקי הארץ היו נואפים, היית חוזרת אחריהם.31ברב דרכך יגעת, בעל אוצר השרשים פירש דרך כנוי לתשמיש, וכן נכון לפי הענין, ונוטה לזה תרגום החכם יש"ר.32נואש, בינוני נפעל משרש יאש, ראוי לי ליאש את לבי ולהרחיקו מדרך זה.33חית ידך מצאת, מצאת ידך וכחך חיה ובריאה לעשות עוד כאשר עשית.34על כן לא חלית, לא דאגת לעתיד, כמו ואין חולה מכם עלי ש"א כ"ב ח'; ואחד מתלמידי אומר שאולי הקריאה הנכונה חית ירך ברי"ש, מל' ונפלה ירכה במדבר ה' כ"ז כנוי לרחם.35ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי, ממי דאגת וממי יראת, לחשוב ולהבין כי לבסוף תכזבי, ל' אשר לא יכזבו מימיו למטה נ"ח י"א, כלומר לא דאגת ולא יראת, ולא חשבת כי תכזבי.36הלא אני מחשה, הייתי מחריש ושותק, וגם מזמן כביר הייתי מחשה, ע"כ אותי לא תיראי; וגיז' פירש מיראת מי בגדת בי, ואין לפירוש זה טעם, וכי עלתה על לב שעבדו ע"ז לאונסם? ועד כאן הוא מצייר אותם כאשה החוזרת מרצונה אחר הנואפים; ורד"ק ולודוביקוס De Dieu ורוז' פירשו כי תכזבי שתכחישי מה שעשית, אמנם שם כזב ענינו הפך שם כחש, כזב הוא האמירה על לאו הן, וכחש על הן לאו.37אני אגיד צדקתך, כשהייתי מחשה ומחריש היית בועטת בי, עכשו אגיד ואפרסם דרכיך ומעשיך, כלומר לא אחריש עוד, ואז מעשיך לא יועילוך להצילך מידי.38צדקתך, דרך לעג, אגיד מה היתה צדקתך.39ואת מעשיך, ואגיד את מעשיך, שאינם מעשי צדקה אלא מעשים רעים, ולא יועילו לך לזכות בדין.40בזעקך, ואז כשתזעקי מצרה יקומו נא ויצילוך אותם שקבצת סביבותיך, דודיך אשר אהבת, הם האלילים, וכל זה דרך לעג.41יקח הבל, הֲבַל פה, רוח קל, וכן כל הֶבֶל עקרו הבל פה.42ינחל ארץ ויירש הר קדשי, אין הכוונה שישוב מן הגלות לא"י, אך היא מליצה על המצב המוצלח והקיים, כמו וענוים יירשו ארץ, שכון ארץ ורעה אמונה, בני עבדיך ישכונו תהלים ל"ז י"א, ל"ז ג', ק"ב כ"ט.43המשך הנבואות על הגאולה העתידה נ"ז י"ד עד ס"ג ו'. ואמר, חוזר למעלה נ"ו ח' נאום ה' אלהים מקבץ נדחי ישראל, והנביא אומר עכשו כי אז יאמר ה' סלו סלו המסלה וישובו נדחי ישראל לארצם בשלום.44סולו, חוזר לדרך הכתוב אחריו וענינו הגביהו הגומות שבדרך, ותהיה הדרך ישרה, סלו מל' סלו לרוכב בערבות תהלים ס"ח ה', סלסלה ותרוממך משלי ד' ח'.45פנו דרך, ואחר שתהיה הדרך סלולה וישרה, פנו אותה מכל דבר שיוכל לעכב ההליכה עליה.46כי כה אמר רם ונשא, הזכיר התארים האלה מפני שהוא רוצה לומר אחר כן להחיות רוח שפלים.47שכן עד וקדוש שמו, נ"ל האל אשר שמו הוא שוכן עד וקדוש, ועד וקדוש תארי המקום אשר הוא שוכן בו, ועד כמו מרום, וכמו שמפרש מרום וקדוש אשכון, והנה לא מצאנו עד אלא על בלתי בעל תכלית הזמן, אמנם כמו שמלות הרבה משמשות ביחד על הזמן ועל המקום כמו אחר, לפנים, אחור, קדם, אחרון, קדמון, הֵנה, כה, עד אנה, והלאה, ומעלה, כן מלת עד באה כאן על הבב"ת במקום, כלומר בגובה, והוא שמי השמים; ואולי גם במליצת הררי עד חבקוק ג' ו' הכוונה על הגובה, וכן אתה רואה כי מלת עד כשהיא מלת הטעם היא מורה על הזמן ועל המקום בשוה; וכן מלת עולם נ"ל שגם היא נאמרת לא על הזמן בלבד, אלא גם על המקום, כלומר על גובה בלתי מוגבל, כגון גבעות עולם בראשית מ"ט כ"ו, במות עולם יחזקאל ל"ו ב', פתחי עולם תהלים כ"ד ז', וכן עולם חסד יבנה תהלים פ"ט ג' נ"ל שהכוונה בו על השמים הנזכרים בסוף הפסוק; ועל הדרך הזה נ"ל שהושאל אח"כ שם עולם להורות על כלל הבריאה mundus, כי תחלה הונח על הזמן הנעלם ובלתי מוגבל, לשעבר או להבא, ואח"כ הושאל על המקום בלתי מוגבל, והוא כלל המציאות.48מרום וקדוש אשכון, כאן תחלת דברי האל, אני שוכן במקום מרום וקדוש, ואני שוכן עם כל זה את דכא, עם דכא ושפל רוח.49כי רוח מלפני יעטוף, לא יתכן שאקצוף לעולם עם בריותי, כי הרוח העוטף ומתלבש בגופם, שהגוף כלבוש אליו כמו ועמקים יעטפו בר תהלים ס"ה י"א מלפני הוא, ואני עשיתי הנשמות רד"ק, דון יצחק, Clericus, או כי מלפני ומאתי הוא שהרוח מתלבש בגוף, כלומר אני בראתי הגוף שהוא מלבוש הרוח, וגם הנשמות אני עשיתי, והנה אנכי בורא הגוף והנשמה יחדיו תלמידי מוה"רר שמואל שלמה אולפיר, והנה הרוח והנשמה שהזכיר כאן, הכוונה בהם בלא ספק על העצם הפשוט החי לנצח, וכטעם והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה קהלת י"ב ז', וכמו דניאל ז' ט"ו אתכרית רוחי אנה דניאל בגו נדנה, ואין הכוונה כמו בשאר מקומות על הנשימה, ולפיכך אמר ונשמות בל"ר, מה שלא נמצא בכל המקרא; ושאר המפרשים פירשו יעטוף מן תפלה לעני כי יעטוף תהלים ק"ב א', ורוז' ולפניו Keisel פירשו כשיעטוף הרוח בצרה, אני עושה לו נשמה, אני מוציאו לרוָחה כטעם וינפש; וגיז' פירש כי הרוח והנשמות שעשיתי יעטפו ויגועו מלפני, כטעם רוח הולך ולא ישוב תהלים ע"ח ל"ט.50בעון בצעו, בעון שהיה רודף תמיד אחר הנאתו, אחר הערב והמועיל לו לבדו, כלומר שלא היה אוהב רק את עצמו, וזה שרש פורה כל המעשים הרעים.51בצעו, מל' מה בצע, מה הנאה.52הסתר ואקצוף, כשקצפתי עליו הסתרתי פני ממנו.53וילך שובב, וע"י הסתרת פני ממנו בגלות, באין חזון ואין אותות ומופתים, הוסיף ללכת שובב בדרך לבו, וכטעם ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך נותן פתחון פה לאבל היושב דומם; ודרך מליצת השיר הקדים התאר אל המתואר. כן פירשתי ביום ז' אב תק"צז. וקודם לכן בשנת תק"צב פירשתי דבק עם הפסוק הקודם, ולאבליו בורא אני ניב שפתים, אתן להם פתחון פה, כי האבל יושב דומם, וקשה לפירוש זה חסרון מלת אני והמפרשים פירשו שה' יברא דבור חדש, שהכל יאמרו שלום שלום, וזה רחוק - וגיז' פירש כי ה' יחדש בפי ישראל תהלה ותודה אליו על מה שייטיב להם, וגם זה רחוק, כי ניב שפתים לא יובן ממנו אם הוא לשבח או לגנאי, ולו ניב שפתים סתם לא יתיישב כאן כ"א לפי פירושי - לרחוק ולקרוב, לכלם יחדו.54והרשעים כים נגרש, המפרשים פירשו לשון גירוש, וכן ויגרשו מימיו, ונ"ל שאין לשון גירוש מתיישב יפה כאן, מלבד שלא מצאנו גירוש בקל חוץ מן הבינוני והפעול, ואין להביא מהם ראיה, ונ"ל כי גרש הנאמר כאן הוא ענין בפני עצמו, מל' ועלתה כיאור כלה ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים עמוס ח' ח', וטעם ונגרשה ונשקעה, תהיה הארץ מכוסה במים ובטיט כארץ מצרים כשהיאור עולה, וטעם כים נגרש, כים שמימיו עכורים.55כי השקט לא יוכל, ואם היה שוקט היו מימיו נעשים צלולים, וע"י שהשקט לא יוכל, מימיו עכורין ברפש וטיט; וטעם המשל, כי כמו שא"א למי הים שיהיו צלולים, כן רשעים גמורים אין להם רפואה, וזה כנגד מה שאמר ורפאתיו.56אין שלום, א"כ מה שאמרתי שלום שלום לרחוק ולקרוב, אין לו מקום ברשעים הגמורים, אך הם יקבלו ענשם.
